בן דרור נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ

פסק דין

1.בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, בשלב שלאחר הגשת בקשה ותגובה.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית עוסקת באריזת רסק עגבניות מתוצרת פריניר (הדס 1987) בע"מ. לטענת המבקשת הרישום על האריזה "טבע טרי – 100% טבעי" אינו נכון והוא מטעה את הצרכן. לפי בדיקת המבקשת המוצר כולל בנוסף לרסק עגבניות גם סירופ גלוקוזה שהוא רכיב תעשייתי. לפיכך עומד סימון המוצר בסתירה להוראות תקן ישראלי 1145, אינו "טרי" ואינו "100% טבעי".

המשיבה טוענת כי המוצר אינו מכיל סירופ גלוקוזה ובדיקות מעבדה שצירפה מוכיחות כי הוא מכיל מרכיבים טבעיים בלבד. עוד טוענת המשיבה, כי הסימון "טבע טרי – 100% טבעי" הוא סימן מסחרי רשום של המשיבה, שמטביעה אותו על מוצריה. מרכיבי המוצר מסומנים באופן ברור על המוצר ולא יכול להיות חשש להטעיה.

2.לפי הסדר הפשרה שהצדדים הגיעו אליו, ישווקו מוצרי העגבניות תחת המותג "טבע טרי – 100% טבעי", כאשר ליד סימן המסחר יופיע הסימון של סימן מסחרי רשום, ויתווסף כיתוב שיבהיר כי המוצר מיוצר מ"רכיבים טבעיים בלבד". אריזות מוצרי הרטבים כוללות כבר כיתוב "רכיבים טבעיים בלבד" ולכן תשונה האריזה לכלול את הסימן הרשום לאחר גמר המלאי הקיים.

הצדדים עותרים לתשלום גמול למבקשת בסכום של 25,000 ₪ ושכ"ט לבא כוחה בסכום של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הצדדים מבקשים להימנע ממינוי בודק, משום שאין בהסדר שאלות שבמומחיות ועיקרו של ההסדר הבטחת התנהלות המשיבה בעתיד בלבד. הנזק הנטען הוא נזק בלתי ממוני, ולכן הערכת הפיצוי שנתבקש בתביעה היא עניין שבמומחיות שיפוטית.

בדיון הובהר כי אכן אין סירופ גלוקוז במוצר.

3.ההסדר האמור פורסם לצבור ונשלח לעיון היועץ המשפטי לממשלה. לא נתקבלה כל התנגדות, למעט מכתבו של מר ליטמן מור, לשעבר מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, שהעיד על עצמו כי ייצג את רשויות הפיקוח המזון במשך עשרות השנים במכון התקנים. מר מור הפנה את תשומת הלב לכך שהסדר הפשרה צריך לעמוד בתקן ישראלי 1145, לרבות גליון תיקון ונספח ג' בו, המגדיר במפורש מתי מותר לסמן מוצר מזון בכינוי "טבעי" או בכינוי שקיל.

4.מינוי בודק:

כבמקרים דומים, אינני סבורה שיש למנות בודק בנסיבות שלפני. הסדר הפשרה אינו הסדר כספי המבוסס על חישובים או כימות. המדובר בהסדר הכורך טעונים עובדתיים גלויים לעין הקורא וטעונים משפטיים, ושקילתו אינה דורשת מומחיות מלבד זו של בית המשפט. המטרה העקרית של התובענה הייצוגית מושגת בעצם העמדת הדברים על דיוקם, בכך ששמו של המוצר לא יבוא במקום תאורו, ובמקום שהותר סימן מסחרי, יובהר כי בכך עסקינן.

5.אשר להערתו של מר מור: הסדר פשרה בתובענה ייצוגית אינו עומד מחוץ לחוק, אלא פועל במסגרתו בלבד. אין בכוחה של הסכמת הצדדים לאיין את קביעת התקן, אף לא לקבל אישור לפעול אחרת משקבע. אדרבא, כל תוספת שבהסדר הפשרה באה בנוסף ואינה חותרת תחת התקן. ככל שאיזו מהסכמות הצדדים אינה עולה בקנה אחד עם התקן, עדיין ניתן וצריך לאכפו. מכל מקום אני מודה למר מור על שהאיר את הנקודה, ובעקבותיו אדגיש כי תקן ישראלי 1145, לרבות גליון התיקון ונספח ג' הדן בסימון "טבעי" ימשיך לחול על מוצרי המשיבה, כפי שחל עליהם עד כה.

6.לפי הסכמת הצדדים המקובלת עלי, הוגדרה הקבוצה כך: כל צרכן שרכש מיץ עגבניות המיוצר ו/או משווק על ידי המשיבות, החל משבע שנים לפני מועד הגשת התביעה ועד למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

7.עילת התביעה היא הפרת תקן ישראלי 1145 ותקן ישראלי 443 (סירופ גלוקוז), בכך שלמוצר נוסף סירופ גלוקוז, דבר המוכחש ע"י המשיבה.

8. בהתחשב בכך שלמרות הכחשת המשיבה היא הסכימה לשינוי הכיתוב אני סבורה שההסדר ראוי, הוגן וסביר, וכי קיימת שאלה של משפט שהיא משותפת לכל הקבוצה, וכן כי הסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

9.גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו: בהתחשב בפרמטרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, ובשים לב לכך שההפרה הנטענת אינה מן החמורות החלטתי להפחית את הגמול המוסכם למבקש, ולהעמידו על 10,000 ₪ ואת שכר הטרחה להעמיד על 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.

10. לאור האמור אני מאשרת את הסכם הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תפרסם הודעה נוספת בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, ותשלח העתק פסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"א, 20 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: